מאת נירית סגל
בעליסה בארץ הפלאות, היא עוקבת אחרי הארנב עד שהיא נופלת למאורה שלו ומשם מתחיל מסע מופלא דרך מסיבת תה מוזרה ועד שהיא חוזרת בשלום הביתה.
בארץ, המקסימום שנמצא ארנב בטבע זה ארנב שברח ממישהו (האמת שיש פה ושם ארנבות בר אבל אני לא נתקלתי בהן) או שפן סלע שהוא ממש לא ארנב למרות שהצליחו לבלבל אותנו בשיר הילדים השפן הקטן. שפן סלע הוא יותר קרוב-רחוק משפחה של הפיל.
הרבה פעמים במסלולי הטיול אנחנו מבחינים בשפני הסלע בשעות הבוקר המוקדמות כשאנחנו עוצרים להפסקת תה. רובצים להם בכיף בשמש. בפעם הבאה כשאתם שולפים את ערכת הבישול שלכם ומחממים את המים תביטו סביב ותחפשו אותם. אגב אין טעם להציע להם מהתה או העוגיות, מזונו של השפן כולל מגוון רב של צמחים. הם מקבלים את מרבית הנוזלים הדרושים להם מהצמחים שהם אוכלים, ולכן הם יכולים להחזיק זמן מכובד בלי לשתות כלל. למרות זאת, אם יש מקור מים זמין בקרבת מקום הם לא יהססו להרוות את צימאונם.
ואם כבר עסקינן בשפן, אולי תרצו לדעת מידע שאני מצאתי מעניין כשקראתי על שפן הסלע ועל יכולות השירה שלו:
"השירה, הנשמעת כקריאות צרחניות עולות ויורדות, מהווה רצפים מורכבים של צלילים. השירה מורכבת מסדרת מקטעים, שכל אחד מהם מכיל רצף הברות מסוגים שונים: יללה, קרקור, נחירה, חריקה וציוץ" (מתוך ויקיפדיה).
כמעט בכל מסלול טיול שנבחר בארץ נוכל להיתקל בחיה המעניינת הזאת. התפוצה שלהם בארץ משתרעת מהחרמון, גליל, כרמל, שומרון, הר הנגב ומדבר יהודה
פעם כשטיילתי אחרי תקופה שלא כל כך היו מטיילים במסלולים חיפשתי מסתור כדי להשתין (סליחה אבל גם בנות משתינות) והפתעתי שפן סלע שברח מתן שרדף אחריו באזור ההצלבה בין נחל חזורי לגובתא.
ביגור גם נוכל להבחין בו בגדות העליונות של הנחל על הסלעים שבשמש.
בנחל משמר ובעוד מלא מקומות. הוא חיה חברותית ולכן הרבה פעמים יהיו על הסלעים כמה פרטים שנחשפים אלינו, השאלה אם נבחין בהם. יש לו צבעי הסוואה מעולים וכשהוא לא זז הוא נראה כחלק מהסלע.
כמה נפלא הטבע הזה שמזמן לנו מתנות קטנות בדרך, שאם הצלחנו להבחין בהן זה מוסיף ריגוש והתלהבות לחוויה הכיפית הזאת שנקראת טיול. עכשיו אחרי שקראתם על קצה המזלג על שפן הסלע תוכלו למשוך את תשומת לב החבר'ה שמטיילים אתכם כשתזהו אותו ולהפתיע אותם עם ידע שהם לא נתקלו בו (אלא אם כן הם גם קראו את הכתבה).